Survey of Older Holocaust Survivors During the Second Lebanon War: Needs, Difficulties and Unique Characteristics / ניצולי השואה בזמן מלחמת לבנון השנייה: צרכים, קשיים ומאפיינים ייחודיים בשעת חירום

• Published in: גרונטולוגיה Vol. לד; no. 3; pp. 111 - 125
• Main Authors: פרילוצקי, דנה, לבנשטיין, אריאלה, רפפורט, בתיה, הלפרין, דפנה, Prilutzky, Dana, Lowenstein, Ariela, Rapaport, Batia, Halperin, Dafna
• Format: Journal Article
• Language: Hebrew
• Published: האגודה הישראלית לגרונטולוגיה 01-01-2007
• ISSN: 0334-2360; 2410-7085

מטרת הסקר היתה לבחון מהם הגורמים המשפיעים על איכות החיים הסובייקטיבית – הגופנית והנפשית – של זקנים ניצולי השואה בחיפה ובצפון הארץ שהשתחררו מבתי-חולים כלליים זמן קצר לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה והיו נתונים במצב חירום. מטרה נוספת היתה לבדוק את הצרכים, הקשיים והמאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית המחקר לצורך היערכות מיידית ועתידית והפעלת כל גורם זמין בקהילה למתן מענה דחוף בעת הצורך. שיטת המחקר: אוכלוסיית המחקר כללה ניצולי שואה המתגוררים בצפון בישובים מופגזים ושקיבלו סיוע במסגרת תוכנית סול"ם (סיעוד קצר-מועד) מהקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל. קרן זו אף יזמה את הסקר. המדגם כלל 110 נשים וגברים. הנבדקים היו דוברי עברית ורוסית ורואיינו בשפתם. נבנה כלי שכלל שאלון פרטים אישיים, מצב בריאות וקבלת שירותים מחברת סיעוד, שאלון חרדה, שאלון סומטיזציה ושאלון דיכאון. בנוסף לכך נבנה שאלון פתוח שחקר צרכים רגשיים של הנבדק. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות טלפוניים. הממצאים: אצל כלל הנבדקים היתה פגיעה באיכות החיים הגופנית והנפשית. במישור הרגשי, נמצאו רמות גבוהות יחסית של חרדה, דיכאון וסומטיזציה, שעולות ככל שהוותק בארץ קצר יותר. בנוסף לכך, נמצא כי רמות אלו היו גבוהות יותר בישובי הפריפריה מאשר בחיפה. מבחינה גופנית, נמצא ריבוי תלונות על קשיי נשימה, חולשה ושימוש בתרופות הרגעה. בדידות רבה יותר נמצאה בקרב נשים, אצל לא נשואים, אצל המתגוררים בפריפריה וככל שהוותק בארץ קצר יותר. חלק מהמטפלות בקשישים ניצולי השואה לא הגיע לעבודה, וכן נוצר מחסור במזון ובתרופות. בנוסף לכך, התקבלו בקשות לעזרה במימון התרופות. מסקנות: יש חשיבות רבה לדאגה לצרכים בסיסיים בזמן חירום. לזקנים ניצולי השואה יש מערכת תומכת מצומצמת שחלקה היה משותק עקב המצב. התגלה קושי בתפקוד מערכות בקהילה, כגון חברות סיעוד והגורמים האחראים על אספקת מזון ותרופות. יש צורך בהפעלת מערכות עזרה יזומות ובפיתוח תוכנית של חבילת מענים ברמת הצרכים הבסיסיים שתוכל לספק את צרכי ניצולי השואה בעת חירום או מלחמה. The goals of the survey were first to examine what are the factors that impact the physical and emotional quality of life of older holocaust survivors under the missiles attack and to understand their needs and difficulties in order to plan immediate and future responses in emergency situations. Method: 110 older Holocaust survivors that lived in communities under missiles attack in northern Israel, and received services from the SULAM program (short term nursing assistance) from the Foundation Assisting Holocaust Survivors in Israel, who initiated the survey. The data was collected through telephone interviews using a structured instrument that included measurements of anxiety, somatization, depression and loneliness, personal information, health status, and services received from various agencies. In addition, an open ended questionnaire that related to personal, emotional and functional needs of the survivors. The interviewees were Hebrew and Russian speakers, and were interviewed in their mother language. Findings reveal higher rates of anxiety, depression and somatization among the less veteran immigrants (less than 18 years in Israel), and among residents of the periphery. Women, unmarried people, residents of the periphery and the newer immigrants suffered from more loneliness. There were many complaints of physical symptoms like breathing difficulties, weakness and use of tranquilizers. The survey revealed some instrumental problems: paid caregivers did not come to work; there was a shortage of food and medications. The coping patterns that were identified included mutual help; use of past memories to gain strength (the resilience model); for others prior trauma reduced the ability to withstand the additional stress (the vulnerability model). Conclusions: it is of major importance to provide basic needs in times of emergency. The old holocaust survivors have a small and fragile support network that was partly paralyzed during the war. There were difficulties of community services like nursing agencies and others which created problems in supply of food and medications. It is necessary to activate help systems and develop programs possibly within the supportive neighborhood project that will respond to the survivors' basic needs during war or emergency.