Avoiding visitors to a protected area increases predation risk for the endangered mountain gazelle

• Published in: People and nature (Hoboken, N.J.) Vol. 6; no. 4; pp. 1581 - 1591
• Main Authors: Zukerman, Yuval, Arnon, Amir, Roll, Uri, Berger‐Tal, Oded
• Format: Journal Article
• Language: English
• Published: London John Wiley & Sons, Inc 01-08-2024; Wiley
• Subjects: Activity patterns; activity time shift; Animals; Bicycling; Cameras; Coexistence; Endangered species; Environmental factors; Environmental management; Females; Gazella; Gazella cuvieri; golden jackal; habitat reduction; Hiking; Horseback riding; landscape of fear; Mountain biking; Mountains; nature‐based tourism; Parks & recreation areas; path modelling; people–wildlife interaction; Predation; Predators; predator–prey interaction; Protected areas; Protected species; Recreation areas; Wildlife conservation; Wildlife management; Canada; Israel
• ISSN: 2575-8314; 2575-8314
• DOI: 10.1002/pan3.10659

People's recreational activities in nature are essential to promote wildlife conservation. The interplay between humans and the environment is complex, as the presence of humans may impact wildlife both directly and by altering species interactions. Thus, conservation management in protected areas where people frequently interact with wildlife is challenging.
We investigated the combined impact of different recreational activities of varying intensity, along with environmental and temporal factors, on the activity of the endangered mountain gazelle (Gazella gazella) and its predator, the golden Jackal (Canis aureus) in Ramat Hanadiv Nature Park—a protected area in northern Israel.
We placed 109 camera traps in gazelles' activity centres over 5 years. We analysed the activity patterns of both species and how these patterns were affected by visitor activity.
We found that gazelles became more nocturnal in areas with higher visitor activity, which led to greater overlap in their activity periods with golden Jackals. Both species were less active when there were more visitors in the park, but jackals were more attracted to disturbed areas, while gazelles avoided them. Furthermore, we found that gazelles' activity was primarily affected by visitor activity compared to environmental factors, study year or predator activity.
Policy implications. We show direct and indirect effects of visitors on a predator–prey system and highlight the importance of understanding these impacts to manage protected areas and support human–wildlife coexistence.
Read the free Plain Language Summary for this article on the Journal blog.
תקציר
לענף התיירות ופעילויות הפנאי בטבע יש חשיבות רבה לרווחת האדם ובריאותו. החיבור והזיקה של בני אדם לטבע חשובים גם לשמירת הטבע, מכיוון שהם יוצרים מעורבות ורצון של הציבור בשמירה על המערכות האקולוגיות השונות. יחד עם זאת, לנוכחות האדם בטבע ייתכנו השלכות שליליות משמעותיות על חיות בר. מצב זה יוצר קונפליקט מורכב במיוחד באזורים מוגנים שמטרתם היא מצד אחד לשמור על בית גידול מתאים לחיות הבר ולשמור עליהן, ומנגד להנגיש את השטח למטיילים ומבקרים שרוצים לטייל ולחוות נוכחות בטבע, אך ניתן להפחית את הקונפליקט באמצעות ניהול ותכנון מושכלים של פעילויות הפנאי באזורים מוגנים.
במחקר זה בחנו את ההשפעה של סוגים שונים של פעילות מבקרים בפארק הטבע רמת הנדיב על דפוסי הפעילות של הצבי הישראלי (Gazella gazella) ‐ מין המצוי בסכנת הכחדה עולמית, ושל הטורף הטבעי שלו, התן הזהוב (Canis aureus). לצורך כך, הצבנו 91 מצלמות שביל במרכזי פעילות של צבאים במשך חמש שנים, ניתחנו את דפוסי הפעילות של מינים אלה במרחב ובזמן, ובדקנו כיצד הם הושפעו מהמרחק משבילי הליכה, שבילי אופניים, ומרכז המבקרים, וכן ממספר המבקרים בפארק. בנוסף, בחנו גם את ההשפעה של גורמים סביבתיים כגון צמחייה ואקלים. התוצאות הראו שפעילות הצבאים הושפעה בעיקר מגורמים אנתרופוגניים: הצבאים היו פחות פעילים באופן כללי בקרבת אזורים שמופרעים על ידי מבקרים, כשרוב ההשפעה מיוחסת לשבילי הליכה ומרכז המבקרים. יתרה מכך, בקרבת שבילי אופניים, הצבאים הסיטו את זמן הפעילות שלהם לשעות מאוחרות יותר ביום, אף שתגובה זאת הובילה לחפיפה עתית גבוהה יותר עם פעילות התנים, ובעקבותיה להגברת סיכון הטריפה הפוטנציאלי. המחקר שביצענו מצביע על ההשפעות השליליות שעשויות להיות למבקרים על מינים רגישים כמו הצבי הישראלי, ומאפשר גם להציע דרכים למיזעור של השפעות אלו, לדוגמא על ידי שמירה על אזורים שאינם נגישים למבקרים, וכן הגבלה של שעות הפעילות האנושית בפארק. מחקר זה מדגיש את החשיבות של הבנת ההשפעות של פעילויות פנאי שונות בטבע על המינים המקומיים ועל האינטרקציה בינהם, לשיפור הניהול של אזורים מוגנים לטובת בני האדם וחיות הבר כאחד.
Read the free Plain Language Summary for this article on the Journal blog.