Arab Minority Residential Patterns in Israeli "Mixed Cities": A "Space Syntax" Analysis / התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל: ניתות באמצעות שיטת "תחביר המרחב"

• Published in: Horizons in Geography / אופקים בגיאוגרפיה no. 89; pp. 114 - 132
• Main Authors: גולדבלט, רן, אומר, יצחק, Goldblatt, Ran, Omer, Itzhak
• Format: Journal Article
• Language: Hebrew
• Published: חוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה 01-01-2016
• ISSN: 0334-3774

במאמר זה נבחן הקשר שבין תצורת המרחב העירוני, המוגדרת מתוך רשת הרחובות העירונית ואלמנטים פיזיים-מרחביים שונים, לבין תפרוסת המגורים של האוכלוסייה הערבית בחמש מן ה"ערים המעורבות" בישראל. באמצעות שיטת "תחביר המרחב" נבחנה הנגישות הפיזית והחזותית של רשת הרחובות בכל עיר וזו הושוותה עם השינוי בתפרוסת האוכלוסייה הערבית בהן. הממצאים העלו קשר בין שינויים בתפרוסת המגורים היהודית-ערבית לבין דרגת הקישוריות והרצף של רשת הרחובות בעיר. הממצאים מצביעים על חשיבותו של המרחק החזותי (טופולוגי) להבנת השינויים שהתרחשו בתפרוסת המגורים, בהשוואה למרחק המטרי-המוחלט, המשמש באופן מסורתי לניתוח תפרוסת המגורים של אוכלוסיות רוב ומיעוט בכלל, ולהערכת קצב התפשטות דגם המגורים של קבוצות מיעוט בערים מעורבות, בפרט. הממצאים מחזקים את ההנחה לפיה התצורה המרחבית של העיר מספקת תנאים לדינמיקה בתפרוסת המגורים של קבוצות מיעוט אתני. לכך עשויות להיות השלכות יישומיות, בין היתר בהקשר למדיניות שמטרתה למתן מצבי היבדלות על בסיס מקום מגורים ולתמוך בצרכיהן של קהילות שונות. In this study we examine the relation between urban spatial configuration, defined by a city's street network, and the formation of Arab minority's' residential patterns in five of Israel's "mixed cities". We use the Space Syntax analysis to examine the physical and visual connectivity of each city's street network in relation to temporal changes in the residential spatial distribution of the Arab population in these cities. The results obtained show a significant correlation between Arab-Jewish residential patterns and the connectivity, or continuity, of the cities' street network, both, locally and globally. We find that residential areas that are "well" connected to core area of the Arab's community (usually in the city center) show a high and positive annual rate of change which generally lessens towards the periphery of the cities and towards areas that are less connected to the core. Namely, ethnic residential change occurs more quickly in areas requiring fewer topological steps, or shorter metric distances, to reach other areas by means of the street network. Although physical metric distance is likely to be a contributor to residential segregation of minority groups, this study suggests that topological distance (or the number of turns that represent visual access) tends to have priority in the formation of Arab-Jewish residential neighbourhoods in Israel's mixed cities. Our findings strengthen the notion that the spatial configuration of the city provides essential conditions for the formation of residential patterns and for the spatial distribution of social and ethnic population groups. These findings have practical policy implications for urban planning when considering the Arab minority's different needs in Israeli mixed cities, and may also contribute to moderating residential segregation and inter-ethnic intolerance in those cities.